The Blue Lakes - האגמים הכחולים

חם בחוץ, אז החלטתי שהשבוע יהיה בסימן מקומות רחוקים וקרים. והפעם - פינלנד! מולדתם של טובה ינסון ו'משפחת החיות המוזרות', שם המומינים ישנים חצי מהשנה כי השלג מכסה את הכל. פינלנד!

It's hot out, so this week I decided to go for faraway, cold places. Today - Finland! The home of Tove Jansson and the Finn Family Moomintroll, where the moomins sleep for half the year because everything is covered in snow. Finland!

צד קדמי:

Front:

דווקא יש שמש, אבל כמה ירוק ונעים!
זו פינה קטנה של הלסינקי - לא הצלחתי למצוא תמונה מקבילה בת-ימינו, אבל לא קשה למצוא את האיזור בגוגל מפות. הבניין הגבוה בצד שמאל למעלה הוא בית החולים האוניברסיטאי Meilahti, והבניין בצד ימין מקדימה הוא בית החולים לילדים Lastenlinna ('טירת הילדים'). והכל מלא בשמות פיניים נפלאים כמו Humallahti ו-Merikannontie ו-Linnankoskenkatu, שכיף לי רק לומר אותם.

Seems sunny, actually, but so green and pleasant!
This is a small corner of Helsinki - I couldn't find a contemporary picture of this spot, but it's not very hard to find on Google Maps. The tall building in the top left is the Meilahti university hospital, and the building in the right on the front is the children's hospital Lastenlinna ('children's castle'). And everything has all those wonderful Finnish names like Humallahti and Merikannontie and Linnankoskenkatu, that are really fun to say.

View Larger Map

אבל למען האמת, שתי הסיבות העיקריות שבגללן קניתי את הגלויה הזו הן בכלל בצד השני: הבולים היפים (במיוחד הבול על המידע הגרעיני, יש להודות; אני חושבת שהעיצוב שלו פשוט ויפה), והנמענים בשירות ההידרולוגי. אני תוהה אם כיום אנשים עדיין שולחים גלויות למקום העבודה - אפילו אנשים שעוד שולחים גלויות (נדמה לי שדווקא עשיתי משהו כזה לפני שנים, אבל אני לא דוגמא, אני גם אוהבת לכתוב מכתבים על נייר ולשלוח אותם בדואר). יש בזה משהו מאוד נחמד.

But actually, the two main reasons I bought this postcard in the first place are on the other side; the pretty stamps (especially the one about Nuclear Data, I have to say; I find the design simple and beautiful), and the addressees in the Hydrological Service. I wonder if people today still send postcards to their workplaces - even people that still send postcards at all (I think I've done something like that once, but I'm a bad example, I also like writing letters on paper and sending them by snail-mail). There's something very nice about this.

צד אחורי:

Back:

לכ'
עובדי השרות ההידרולוגי
ת.ד. 667
ירושלים
ISRAEL

9.8.70
הגענו לכאן בגשם שותף [כך במקור!], אך מאז עברו יומיים ומאז אנו מחפשים ביתר שאת אחר האגמים הכחולים לאחר שזרחה השמש הפינלנדית.
בניגוד לכל ציפיותינו, החיים כאן זולים ויפים להוציא את המזון מן הכלל.
שלכם
רות ומיכאל

To
Workers of the Hydrological Service
P.O. 667
Jerusalem
ISRAEL

9.8.70
We got here in poring [sic!] rain, but since then it's been two days and since then we've been searching all the more ardently for the blue lakes, after the Finlandian sun has risen.
Contrary to all our expectations, life here is pretty and inexpensive, excepting the food.
Yours
Ruth and Michael

מעניין לכמה זמן הם נסעו; יכול אמנם להיות שזו היתה פשוט נסיעת עבודה כלשהי, אבל המשפט 'החיים כאן זולים ויפים' דווקא מרמז בעיניי על נסיעה ארוכה יותר. בכל אופן, נשמע יפה שם, ואני חושבת שהייתי מוכנה להתמודד עם האוכל הפיני תמורת כמה אגמים כחולים כאלה.
פינלנד!

I wonder for how long they went there; it could just be some kind of  business trip, I guess, but the sentence 'life here is pretty and inexpensive' seems to imply, to me, a longer trip. Anyway, it sounds very nice there, and I think that I'd be willing to put up with Finnish food in exchange for a couple of those blue lakes.
Finland!