Sydney's Photos, pt. 1 - התמונות של סידני, חלק א

We'll get back to straightforward escapism soon, but first, something a little different.

נחזור לאסקפיזם של ממש בקרוב, אבל קודם כל, משהו קצת שונה.

Some years ago, I decided to make a post about some things that used to belong to my grandfather, Sydney Chalmers, who died on 27.7.1955 in an El Al flight shot down over Bulgaria. In the time since I occasionally thought to continue with this - for a while I was slightly obsessed about finding details about his military service in the RAF (or maybe SAAF? I'm not 100% sure even about that) in WWII, which unit he served in and so on - but it got complicated, and I couldn't find any answers, and eventually I gave up.

לפני כמה שנים, החלטתי להעלות רשומה על כמה דברים שהיו שייכים לסבא שלי, סידני צ'למרס, שמת ב-27.7.1955 בטיסת אל-על שיורטה מעל בולגריה. בזמן שחלף מאז חשבתי מדי פעם אולי להמשיך את העניין - לזמן מה גם הייתה לי אובססיה מסוימת למצוא פרטים על השירות שלו בחיל האוויר הבריטי (או הדרום אפריקאי? אפילו לגבי זה אני לא בטוחה ב-100%) במלחמת העולם השנייה, באיזו יחידה שירת וכו' - אבל הסתבכתי עם זה, ולא קיבלתי תשובות, ובסוף ויתרתי.

Still, at my parents' place we have, in boxes containing a mess of family pictures from various times, a whole load of photos that grandpa Sydney took around the time of his military service, and they're rather interesting, so on the anniversary of his death I thought I could share some of them. Like in the previous post about him, it's sort of a way to get to know this grandfather that I never knew, through little details. The places he visited, the things he took photos of, the things he wrote on the back of the photos, they're all little fragments of his life back then, and it fascinates me to see all this. And since we really have quite a lot of photos, and I don't want to make one post that is too image-heavy, I'll make a series of them over the next days (or however long it takes me), and this, as you can glean from the title, is the first one.
(And if by any chance somebody reading this knows about these things better than I do, and can figure out how to recognise the specific unit, or any other information, or databases that might be helpful for my searches - because just looking online didn't work out that well so far - I'd love to hear about it. Thanks.)

ובכל זאת, יש לנו בבית של ההורים, בקופסאות מבולגנות עם המון תמונות משפחתיות מכל הזמנים, גם לא מעט תמונות שסבא סידני צילם בסביבות השירות הצבאי שלו, והן מעניינות מאוד, אז חשבתי שלרגל יום השנה לפטירתו אחלוק כאן כמה מהן. כמו ברשומה הקודמת שכתבתי עליו, זו מין דרך להתוודע לסבא הזה, שמעולם לא הכרתי, באמצעות פרטים קטנים. המקומות שבהם ביקר, הדברים שצילם, הדברים שכתב על התמונות, אלה רסיסים קטנים מתוך החיים שלו אז, ומרתק אותי לראות את כל זה. ומכיוון שיש די הרבה תמונות, ואני לא רוצה להעמיס את הכל על רשומה אחת, אעלה סדרת רשומות לאורך הימים הקרובים (או כמה זמן שייצא), וכפי שניתן להסיק מהכותרת זוהי הראשונה שבהן.
(ואם במקרה קורא כאן מישהו שמבין בעניינים כאלה יותר ממני ויודע איך לזהות את היחידה הספציפית, או כל מידע אחר, או יודע על מאגרי מידע שיוכלו לעזור לי בחיפושים - כי סתם בחיפוש באינטרנט לא ממש הצליח לי עד כה - אשמח לשמוע, תודה.)

Let us begin with a colorised photo of the young flight engineer Sydney Chalmers, in a handsome blue uniform, looking optimistic. Hello, Syd!

נפתח בתמונה צבועה-ביד של מהנדס הטיסה סידני צ'למרס הצעיר, במדים כחולים ונאים ומבט אופטימי. שלום, סיד!

I also have a number of other photos of his in uniform, doing touristy things around India, such as buying souvenirs:

ויש גם כמה תמונות אחרות שלו במדים, עושה כל מיני דברים שתיירים עושים בהודו, כמו קניית מזכרות:

Riding a rickshaw (the writing on the back, which I didn't include here, says 'Calcutta' - the correct form of the name today is of course Kolkata - but I can't pinpoint the location):

נסיעה בריקשה (הכיתוב באחורי התמונה, שלא כללתי כאן, הוא 'כלכותה' - כיום הצורה הנכונה של השם היא כמובן קולקטה - אבל אני לא יכולה לזהות מיקום מדויק יותר):

Trying some local street food:

התנסות באוכל רחוב מקומי:

Tasting fruit fresh from seller

טעימת פירות טריים ישר מהמוכר

Horse-riding - although I suspect that might not have been a touristy thing as much as just a way to get places:

רכיבה על סוסים - אם כי אני חושבת שאולי זה לא היה כ"כ קטע של תיירים, אלא פשוט דרך להגיע ממקום למקום:

Taken at Dorothy's seat. I rode the horse up the hill-side for about 2000[?] ft. but had to walk down as it was too steep for the horse

צולם באוכף של דורותי. רכבתי על הסוסה כ-2000[?] רגל [600 מ'] במעלה הגבעה, אבל הייתי צריך לרדת ברגל כי זה היה תלול מדי בשביל הסוסה
[סליחה על ההנחה ש'דורותי' היא סוסה, אבל זה נשמע הגיוני מההקשר.]

And also fooling around with some local dress (improvised from a sheet? it has an improvised look about it), in a picture that really makes me think about my dad and his silliness:

וגם משתטה, עם לבוש מקומי (מאולתר מסדין? הוא נראה די מאולתר), בתמונה שממש מזכירה לי את אבא שלי עם האופי השטותניקי שלו:

But it wasn't all fun and games and playing tourist - after all, the reason he was in Asia in the first place was because of his military service, because of the War. I have some photos of his and his unit-mates, next to the airplanes they worked on:

אבל אי אפשר רק להשתטות ולתייר - בכל זאת, הסיבה שהוא היה באסיה בכלל היתה השירות הצבאי שלו, בגלל המלחמה. יש  לי כמה תמונות שלו עם חברים ליחידה, ליד המטוסים שעליהם עבדו:

(I don't really understand what they're doing with the propeller here, can someone explain?)

(אני לא מבינה מה בדיוק הם עושים כאן עם הפרופלור, מישהו יכול להסביר?)

And also some pictures of airplanes, mostly Avro Ansons (to be precise, the model is Avro 652A Anson - which, from what I've seen, was also used by Israel in the Independence War in '48 [they call it 625A there, but that's probably a mistake], so there's some chance these photos are actually from that time, when grandpa Sydney came to Israel with Mahal and joined the IAF, also as a flight engineer... it's all a bit confusing), some of them on the ground:

וגם תמונות של המטוסים עצמם, בעיקר מדגם אוורו אנסון (או ליתר דיוק, אוורו 652A אנסון - שלפי מה שראיתי שימש גם את ישראל במלחמת העצמאות, כך שיש סיכוי מסוים שהתמונות הן בכלל מהתקופה ההיא, כשסבא סידני הגיע לישראל עם מח"ל והצטרף לחיל האוויר, גם כן כמהנדס טיסה... זה עניין קצת מבלבל), חלקם על הקרקע:

I think that's probably him next to the plane, but hard to see.

נראה לי שזה בטח הוא, ליד המטוס, אבל קשה לראות.

This one's definitely an RAF airplane, though - a De Havilland Mosquito, to be precise.

אבל כאן זה בטוח מטוס של ה-RAF - דה הבילנד מוסקיטו, ליתר דיוק.

And some pictures were taken in the air (again, I can't be 100% sure from when they actually are, it's hard to see details on the planes):

ויש גם תמונות שצולמו בזמן טיסה (שוב, אני לא בטוחה ב-100% ממתי הן בדיוק, קשה לראות פרטים על המטוסים):

Definitely not RAF, but what symbol is it? A star or a star-of-David? If it's the latter, this should be an IAF airplane, and thus clearly not from WWII. Can anyone help?

בוודאי לא RAF, אבל איזה סמל זה בדיוק? כוכב או מגן דוד? אם זה מגן דוד, זה מן הסתם מטוס של חה"א הישראלי, ולפיכך בטח לא ממלה"ע השנייה. מישהו יכול לעזור לי עם זה?

And back to the mates - a cute series of photos shows grandpa Sydney and some anonymous friend of his, just doing stuff (including sleeping) around the camp:

ובחזרה לחבר'ה - סדרת תמונות חמודה אחת מציגה את סבא סידני ועוד איזה חבר אלמוני שלו, סתם עושים כל מיני דברים (כולל שינה) במחנה:

I mean, I'm not sure if it's actually a series of photos, I'm just guessing, because they're all stamped on the back with the official copyright mark of the British Air Ministry (which was a thing that existed back then). Since these are the only photos with this mark, I'm guessing that maybe there was some official photographer passing through the area, and my grandfather later purchased the photos where he and the anonymous friend appeared.

כלומר, אני לא בטוחה שזו אכן סדרת תמונות, אני רק מנחשת, כי כולן מסומנות באותה חותמת, בצד האחורי - חותמת זכויות יוצרים רשמית של משרד האוויר הבריטי (שאז עוד התקיים כישות עצמאית). מכיוון שאלה התמונות היחידות שנושאות את החותמת הזו, אני מניחה שאולי עבר באזור צלם רשמי כלשהו, וסבא שלי רכש ממנו אחר כך את התמונות שבהן הוא והחבר האלמוני הופיעו.

And here's another cute photo with one of his mates This one's also relatively important, because it's one of the only photos that give me some sort of a time frame - on the back it says 'April 1942 at Risal-Pur'. This gives me a bit of a lead, since the unit that was deployed in Risalpur during the War was RAF Squadron no. 31, but without any further details this is still not much more than a guess.

והנה עוד תמונה חמודה עם אחד החבר'ה שלו. זו גם תמונה חשובה יחסית, כי היא אחת היחידות שנותנות לי איזושהי מסגרת זמן - בצד האחורי כתוב 'אפריל 1942, בריסאל-פור'. זה נותן לי שביב של קצה חוט, כי היחידה שהייתה מוצבת בריסאלפור במהלך המלחמה היא טייסת 31 של חיל האוויר המלכותי, אבל בלי פרטים נוספים זה עדיין רק ברמת הניחוש.

And something else that's confusing to me - the following photo, which includes some kind of unit insignia with an elephant. It's not very clear on the scan, even though I tried making a clearer close-up, but the scroll at the bottom also seems to say 'G [or perhaps B, or 6] Batt., N.M.C.' - I'm not sure what kind of battalion it is, and whose, or even what N.M.C. stands for (possibly Navy and Marine Corps?), and I tried searching but found no battalion with an elephant symbol, so yeah, no idea what this is about.

ועוד משהו שמבלבל אותי - התמונה הבאה, שכוללת סמל יחידה כלשהו עם פיל. לא רואים כ"כ טוב בסריקה, למרות שניסיתי לארגן תקריב ברור קצת יותר, אבל על המגילה למטרה כתוב G Batt., N.M.C [יכול להיות שזה לא G אלא B או 6] - אני לא בטוחה גדוד של מי ושל מה, או אפילו מה זה בדיוק N.M.C (אולי ר"ת של Navy and Marine Corps, חיל הים והנחתים?), וניסיתי לחפש ולא מצאתי גדוד שהסמל שלו הוא פיל, אז כן, אין לי מושג מה הסיפור.

And the writing on the back only adds to my confusion:

והכיתוב בצד האחורי רק מוסיף לבלבול שלי:

The Two Italian Prisoners and one of our officers

שני השבויים האיטלקים ואחד הקצינים שלנו

Italian prisoners? What? Were there even Italian troops at the Asian front? Or maybe this photo isn't even from Asia, and was taken somewhere else? I tried searching, but got kinda lost. I really can't figure any of it out.

שבויים איטלקים? מה? היו בכלל איטלקים שנלחמו בגזרת אסיה? או שאולי התמונה הזו היא כבר בכלל לא מאסיה אלא מאיפשהו אחר? ניסיתי לחפש, אבל די הלכתי לאיבוד. אני פשוט לא מבינה כאן כלום.

And on that confused note (seriously, if anyone can help solve this, I'd be grateful), that's it for now. The next post will have a bunch of photos from various places around the Indian subcontinent and Asia in general, so if that's your thing, stay tuned for the next installment!

ובנימה מבולבלת זו (באמת, אם מישהו יכול לעזור לי לפתור את העניין הזה, אהיה אסירת תודה), זהו לבינתיים. הרשומה הבאה תכלול המון תמונות מכל מיני מקומות סביב תת-היבשת ההודית, ואסיה באופן כללי, אז אם אתם בקטע, חכו לפרק הבא!

---

Update, 27.7.2015: I've neglected this blog for a year (because, well, because it happened that way) but today it is the anniversary again, and in fact it is the 60th anniversary of Grandpa Sydney's death, so it feels right to at least update this post with all the helpful information I got from people last year.

First, from the comments: Inbal added the information that (a) the star on the airplane in that last flying picture is definitely a star-of-david, so this is from his IAF service rather than from WWII; and more importantly (b) that the NMC were the Native Military Corps, a segregated corps of South African blacks, which served in various non-combatant roles during the War (you can read a little more about them here, and this article seems interesting as well, although I only skimmed it). And since the Italians were involved in some battles in East Africa, it seems likely this is at least the general area we're talking about. Very cool! Thanks, Inbal!

עדכון, 27.7.2015: הזנחתי את הבלוג בשנה האחרונה (כי, נו, ככה יצא), אבל הנה הגענו שוב ליום השנה, ולמעשה היום עברו שישים שנה בדיוק למוות של סבא סידני, אז חשבתי שכדאי לפחות לעדכן כאן ולהוסיף את כל המידע המועיל שקיבלתי מאנשים בזמנו.

אל"ף: רדו נא לתגובות, לקרוא את מה שהוסיפה ענבל, במיוחד לגבי ה-NMC, ה-Native Military Corps של צבא דרום אפריקה (אפשר גם לקרוא עליהם עוד כאן, וגם במאמר הזה שרק רפרפתי עליו אבל הוא נראה מרתק); ומכיוון שהאיטלקים היו מעורבים בכמה קרבות במזרח אפריקה, זה נותן לנו לפחות מושג כללי לגבי האזור המדובר. ממש מגניב! תודה, ענבל!

Second, from Facebook: my friend Uri turned out to be a font of knowledge regarding WWII airplanes. Regarding the group picture, he first identified the plane as a Mosquito, and then added: "The skin of both engine nacelles is dismantled, which is the way to access engines for maintenance. The plane is on crutches but engines and weapons are still mounted so it's probably undergoing second-tier maintenance of some kind. There are 12 men on the photograph; they are dressed sloppily; one of them is a corporal. I assume therefore that they belong to a maintenance detail of some sort and are not crew (Mosquito crews consisted of two officers, a pilot and a navigator, who would be unlikely to be photographed with sloppily dressed enlisted men)."
Regarding the propeller picture, he said: "It looks like it's an engine from a crashed plane - the propeller appears to be bent beyond repair. The engine is radial. It is smaller than Wasps of the B17 and it does not have cowling like the engines of the Mosquito. It also has an air inlet above the engine. It is consistent with the Bristol Beaufighter, which was fairly ubiquitous, but I'm not sure."
Thanks, Uri!
[I couldn't find any WWII airplane named or nicknamed 'Wasp' - although it's a bit hard to search since the WASP were also the Women's Airforce Service Pilots - but later got a correction from my BF Dan that it was actually a type of (radial) engine, the Pratt & Whitney Wasp, so that makes more sense. Also, here are the B-17 (nicknamed The Flying Fortress) and the Bristol Beaufighter.]

בי"ת: בפייסבוק, ידידי אורי שפע ידע על מטוסי מלה"ע השנייה. לגבי התמונה הקבוצתית, הוא קודם כל זיהה את המטוס כמוסקיטו, ואז הוסיף: "המעטפת של שני קני המנוע מפורקת; כך היו מגיעים למנועים לצורך תחזוקה. המטוס מוחזק עם תמוכות אבל המנועים והנשק עדיין מורכבים עליו, אז נראה שהוא במהלך איזושהי תחזוקה בדרג ב'. יש בתמונה 12 איש; הלבוש שלהם מרושל; אחד מהם הוא בדרגת קורפורל [רב"ט]. לפיכך, אני מניח שהם שייכים ליחידת תחזוקה כלשהי ולא לצוות המטוס (צוותי המוסקיטו כללו שני קצינים, הטייס והנווט, ולא סביר שהם יהיו מוכנים להצטלם עם חוגרים בלבוש מרושל)."
לגבי התמונה עם הפרופלור, הוא כתב: "נראה שמדובר על מנוע של מטוס שהתרסק - הפרופלור נראה מעוקם באופן חסר תקנה. המנוע הוא רדיאלי. הוא קטן יותר מהוואספ של ה-B17, ואין לו כיסוי מנוע כמו של מטוסי מוסקיטו. יש גם פתח לכניסת אוויר מעל המנוע. הפרטים האלה מתאימים לבריסטול בופייטר, שהיה אז בכל מקום בערך, אבל אני לא בטוח."
תודה, אורי!
[לא הצלחתי למצוא מטוס ממלה"ע השנייה שנקרא או כונה 'וואספ' - אם כי קצת קשה לחפש מפני ש-WASP הם גם ראשי התיבות של ה-Women's Airforce Service Pilots, טייסות שירות חיל האוויר - אבל הבנזוג תיקן אותי אח"כ שהכוונה הייתה למעשה למנוע (רדיאלי) מדגם וואספ של חברת פראט & וויטני, אז זה יותר הגיוני. וחוץ מזה, הנה ה-B-17 (שכונה 'המבצר המעופף') והבריסטול בופייטר.]

And third, from email: Yuval talked about the IAF Avro Anson planes (which are described here [Hebrew link], including the two seen in the pictures I have, the G-AIFB and the G-AIFC):
"There's an Avro Anson plane that got to Israel in pieces (in 1949) and was assembled (by the Aero Club or maybe by the air force). You can see the plane being assembled, in silver paint in an airfield (I think Ramat David) and in IAF paint (twice, in low flight over a field, and over the sea, I think near Haifa).
There's an Avro Anson that "crashed" during landing - that's why it's sitting on the ground, with a bent propeller. I wonder who's the engineer that responsible for that."
[This is about the plane that Uri identified as (probably) a Beaufighter; Yuval doesn't insist about his own idea, and I of course have no way to judge which one is right, so as far as I'm concerned both are possible options.]

He also mentioned that Wikipedia tells about an attempt to smuggle some Avro Anson planes from the UK to Israel during the Independence War [the English Wikipedia entry doesn't have those details, but you can read about it here], one of which was forced into emergency landing near Milan, which caused him to come up with an interesting idea:
"Another theory about the crashed plane - all the places that talk about the failed smuggling of the planes only mention the pilots. But there were 11 crew members in 4 planes that arrived in Greece. Which means they also had flight engineers (that makes sense, they were flying tincans over a long distance.
Idea - the fifth plane, that had an emergency landing **in a tilled field near Milan** was flown by Arnold Ilowite and some engineer. It was fixed within 10 days and flown to the Urbe airfield near Rome.
Who was the engineer, was it Syd? And is it a photo of them with the plane after the emergency landing?"

Although later on, after looking at the picture attached below (in the Hebrew part), the conclusion was that it is not the same airplane, or at least not the same crash landing.
Anyway, this is all very cool and enlightening. Thanks, Yuval!

וגימ"ל: באימייל, יובל דיבר על מטוסי אוורו אנסון של חיל האוויר (שמתוארים כאן, וביניהם אפשר למצוא את השניים שמופיעים בתמונות אצלי, G-AIFB ו-G-AIFC):
"יש שם מטוס אוורו אנסן של חיל האויר שהגיע בחלקים לישראל (שנה 1949) והורכב (ע"י קלוב התעופה או אולי כבר חיל האויר). רואים את המטוס בהרכבה, בצבע כסף בשדה תעופה (רמת דוד לדעתי) ובצבעי חיל האויר הישראלי (פעמיים, בטיסה נמוכה מעל שדה ומעל הים סביבות חיפה לדעתי).
יש שם מטוס אוורו אנסן ש"התרסק" בנחיתה - לכן הוא יושב על הרצפה והמדחפים עקומים. מעניין מי היה המהנדס שאחראי לזה."
[זה אותו המטוס שאורי זיהה כבופייטר (כנראה); יובל לא מתעקש על הזיהוי שלו, ולי אין שום דרך לשפוט מי צודק כמובן, אז שתי האופציות תלויות ועומדות מבחינתי.]

הוא גם ציין שבוויקיפדיה מתואר נסיון הברחה של כמה מטוסי אוורו אנסון מאנגליה לישראל במלחמת העצמאות, שבה אחד מהם נאלץ לנחות נחיתת אונס ליד מילאנו, מה שהוביל אותו להעלות רעיון מעניין:
"תאוריה נוספת בקשר למטוס המרוסק - בכל המקומות שמדברים על ההברחה הכושלת של המטוסים מצויינים רק הטייסים. אבל 11 אנשי צוות ב-4 מטוסים הגיעו ליוון. משמע- היו איתם מהנדסי טיסה (הגיוני, הם הטיסו גרוטאות למרחק רב).
רעיון- את המטוס החמישי שנחת נחיתת אונס **בשדה חרוש ליד מילאנו** הטיס ארנולד אילווייט ועוד מהנדס כלשהו. הוא שופץ תוך 10 ימים והוטס לשדה התעופה אורבה ליד רומא.
מי המהנדס האם זה סיד? והאם זו התמונה שלהם עם המטוס אחרי נחיתת אונס?"
אם כי בהמשך, ולאחר שמצא את התמונה שלהלן, המסקנה הייתה שכנראה שלא מדובר על אותו המטוס, או לכל הפחות לא על אותה ההתרסקות:

בכל אופן, כל זה מגניב ומחכים מאוד. תודה, יובל!

It is so awesome to have such knowledgeable friends, and I'm sorry I didn't get around to updating all this stuff sooner.

And what about the other posts I promised, with the rest of Grandpa Sydney's photos? I hope to get around to that later in the summer. We shall see...

כ"כ מעולה שיש לי חברים שיודעים כל כך הרבה, ואני מצטערת שלא יצא לי לעדכן עם כל הדברים האלה קודם.

ומה לגבי הפוסטים האחרים שהבטחתי, עם כל שאר התמונות של סבא סידני? אני מקווה להגיע אליהם מתישהו בהמשך הקיץ. נחיה ונראה...

The Orchard Show - הפרדס מופיע

Today, a short post, and a rescue mission (of sorts).

היום יהיה פוסט קצר, עם משימת חילוץ והצלה (בערך).

The reason I picked up this photo wasn't because of what's in it, or even what's on the back. It was because the picture was falling apart, flaking off - and I just couldn't leave it behind, where it might get completely destroyed. So I kept it carefully, and when I got home, well, I wish I had some fancy preservation techniques, but all I really could do is get some shrink-wrap around it, to (hopefully) stop the flaking. That's why the scan below has these weird lines on it, because it didn't stick straight and I didn't want to lift it and risk doing more damage. Not that there's much to see even without that:

הסיבה שאספתי את התצלום הזה לא הייתה בגלל משהו בתמונה, או אפילו בכיתוב מאחורה. לקחתי אותו פשוט כי התצלום עצמו היה על סף התפרקות והתפוררות - ולא יכולתי להשאיר אותו בשטח, כי אולי הוא ייהרס לגמרי. אז שמרתי אותו בזהירות, וכשהגעתי הביתה, נו, הלוואי שהיו לי טכניקות שימור משוכללות כלשהן, אבל אין לי, אז יכולתי רק לעטוף אותו בניילון נצמד בתקווה שזה יעצור את ההתפוררות. לכן יש את הקווים המוזרים האלה על התמונה הסרוקה שלמטה, כי זה נדבק לי עקום ולא רציתי להרים את הניילון מחשש שזה רק יגרום יותר נזק. לא שיש הרבה מה לראות, גם בלי הקווים:

Grass, trees, fancy white shirts, produce boxes; most likely, this is something like a Shavuot ceremony in a kibbutz or moshav. The two words on the back strengthen this impression.

דשא, עצים, חולצות לבנות חגיגיות, תיבות של תוצרת חקלאית; סביר להניח שמדובר על טקס שבועות בקיבוץ או במושב. שתי המלים שבצד האחורי מחזקות את הרושם הזה.

'The Orchard Show' - with 'orchard' here meaning specifically a citrus (especially orange) orchard, which are somewhat of a local pride (or at least used to be, before we sold the rights on the name to Spain). Anyway, that also brings to mind a Shavuot ceremony, celebrating the various agricultural products of the kibbutz/moshav. They would have the orchard part of the show, and something like wheat fields or tomatoes or dairy farming, or whatever else they had there, and they would have tractors on parade, all cleaned up and decked with hay and flowers, and maybe the kids (wearing white, and also decked with flowers) could get tractor rides.

'הפרדס מופיע' - וישר חושבים על הגאווה הישראלית של פרדסי תפוזים (לפחות לפני שמכרנו את הזכויות על השם 'ג'אפה' לספרד), וגם על טקסי שבועות ועל חגיגות ענפי המשק השונים בקיבוץ/מושב. אז בטח הייתה ההופעה של הפרדס, ומשהו של, נניח, שדות החיטה או העגבניות או הרפת, או מה שלא גידלו שם, ומצעד הטרקטורים, יפים ונקיים ומקושטים בחציר ופרחים, ואולי הילדים (בחולצות לבנות וזרי פרחים כמובן) יוכלו לנסוע על טרקטור.

I remember a few ceremonies like that, at the moshav where my dad grew up, when I was a kid. I suppose they're still happening, but I wonder if the atmosphere around them is the same, even for the kids. Things change. Children grow up. Agricultural areas, such as orchards, become built over. Communal settlements become more privatised, for better (the communal 'children houses', where kids were raised together away from their parents, were apparently quite traumatising for many people, and are generally considered a failed experiment) or for worse (loss of solidarity and a communal spirit and so on).
Some things fall apart, like this picture.

אני זוכרת כמה טקסים כאלה, במושב של אבא, כשהייתי ילדה. בטח עדיין יש טקסי שבועות, אבל אני תוהה אם האווירה נשארה אותו הדבר, אפילו לילדים. דברים משתנים. ילדים גדלים. שטחים חקלאיים כמו פרדסים הופכים לשטח בנוי. יישובים שיתופיים הופכים לפרטיים יותר, לטוב (נראה לי שבתי הילדים כבר מזמן הוכרזו רשמית כניסוי כושל עתיר-טראומות) ולרע (אובדן הסולידריות והערבות ההדדית וכו').
ויש דברים שמתפרקים, כמו התצלום הזה.

I don't know where or when it's from, or who these people are, or much else (tried to google the phrase, but nothing relevant came up). But I still like this image, and I did the best I could to keep it intact, at least for a little longer.

אני לא יודעת מאיפה או ממתי הוא, או מי האנשים האלה, או הרבה פרטים אחרים (נסיון לגגל את הצירוף לא מעלה שום דבר רלוונטי). אבל אני בכל זאת אוהבת את התמונה, ועשיתי מה שיכלתי כדי לשמור עליה שלא תתפרק, לפחות בזמן הקרוב.

And while we're on a sad note, this recent post at the blog Forgotten Bookmarks (I can't remember at the moment who sent me the link to this lovely blog, where the owner of a used book store posts various items he finds inside books - Yuval, was it you? - but anyway, thanks for it) has a little story found in a newspaper clipping, which is sad and beautiful and makes me think of the sort of thing I do here, too. It's a good read, and a good blog.

ואם כבר אנחנו מתעצבים, באחת הרשומות האחרונות בבלוג Forgotten Bookmarks (אני לא זוכרת כרגע מי שלח לי את הקישור לבלוג המקסים הזה, שבו בעל חנות ספרים משומשים מעלה רשומות על כל מיני פריטים שהוא מוצא בתוך ספרים - יובל, אולי אתה? - אבל תודה בכל אופן) יש סיפור קטן מתוך גזיר עיתון, והוא יפה ועצוב והוא מזכיר לי את סוג הדברים שגם אני עושה כאן. שווה לקרוא, ושווה להכיר את הבלוג הזה.

And that's all for now. Obligatory Facebook page reminder, for those who like Facebook things: It's here. See you next time!

וזה הכל לעת עתה. להלן התזכורת ההכרחית לעמוד הפייסבוק, למי שבקטע של פייסבוק: הוא כאן. להתראות ברשומה הבאה!

Tallman - טולמן

Sometimes I think to myself that I should do a quick blog post - pick one of the old pictures I bought in a US antique store, try to do some research about whatever's on there (I probably won't find much, because it's so old, right?) and post. And then I get wrapped up in this research, whether it's looking over dozens of portraits to try and determine, by the subject's clothes, when the picture was taken, or whether it's about finding some actual relevant information and trying to dig as deep as my limited resources allow...

לפעמים אני חושבת לעצמי שכדאי שאכתוב רשומה זריזה לבלוג - שאבחר אחת מהתמונות הישנות שקניתי בחנות עתיקות בארה"ב, אנסה לחקור קצת על מה שיש שם (ובטח לא אמצא הרבה, כי היא כ"כ ישנה, נכון?) ואפרסם את הרשומה. ואז אני נסחפת במחקרים שלי, לפעמים עוברת על עשרות פורטרטים כדי לנסות ולהבין, לפי הבגדים של המצולם, מתי התמונה צולמה, ולפעמים אני מוצאת מידע שהוא אשכרה רלוונטי ומנסה לחפור עמוק ככל שהמקורות המוגבלים שלי מאפשרים לי.

And the latter is the case here. See, the only reason I bought this picture in the first place was because the woman seems to be wearing a punk-y studded choker, which looks so out of place and anachronistic in that picture. And I thought that was really cool. I mean, look at her: she seems like a really pleasant, buttoned-up sort of lady. There's something about her face that I really like; it might not be especially beautiful, with her wide jaw and somewhat faded eyebrows, but she feels sensible, and nice. It wasn't common to smile in photographs, back then, but her expression is pretty close to a smile, and I find that lovely.
And then there's that choker, right out of some picture from the 1970s with a spiky-haired chick flipping off the Pigs. It's so odd.

וכאן מדובר על המקרה השני. תשמעו, הסיבה היחידה שקניתי את התמונה הזו מלכתחילה היא כי נראה שהאשה המצולמת לובשת מין צ'וקר פאנקיסטי עם ניטים, שנראה לחלוטין אנכרוניסטי ולא שייך לתמונה. זאת אומרת, תסתכלו עליה: היא נראית כמו גברת נעימה בהחלט, מכופתרת כזו. יש משהו בפנים שלה שאני ממש אוהבת; אולי הם לא בדיוק יפים, עם הלסת הרחבה שלה והגבות המחוקות במקצת, אבל אני מרגישה שהיא אשה חביבה, עם ראש על הכתפיים. לא היה נפוץ לחייך בתמונות, בזמנו, אבל ההבעה שלה די קרובה לחיוך, וזה מקסים בעיניי.
ואז הצ'וקר הזה, ישר מאיזו תמונה משנות ה-70 עם בחורה בשיער קוצים שעושה תנועה מגונה למנאייקים. זה כל כך מוזר.

Is there any explanation for this? I'm not exactly sure, because (not too surprisingly, I must say) I couldn't find  much about this nice lady. Unfortunately, I can't see much of her clothes (lace collar, lots of buttons along the front, interesting brooch, and perhaps striped fabric, although it might just be a defect in the photograph), so most of the resources for dating old photos by clothes didn't help me much - but her hair style seems to fit the fashion for curly/frizzy bangs that was fashionable around 1880s-1890s (hence the two tags; well, there are other reasons too, see later), although she kept it very simple, and the rest of the hair seems to just be drawn back, not held up. The ribbon/choker which drew my attention seems to also be part of the fashion of the time - I did see it mentioned that choker necklaces and jeweled collars were popular then - but I didn't find anything exactly like it in any of the pictures I've seen so far. Quite a mystery.

האם יש הסבר לעניין? אני לא לגמרי בטוחה, כי (כצפוי, למען האמת) לא מצאתי הרבה על הגברת החביבה הזו. למרבה הצער לא רואים הרבה מהבגדים שלה (צווארון תחרה, הרבה כפתורים מקדימה, סיכה מעניינת, ואריג שהוא אולי מפוספס, אם זה לא פשוט פגם בתמונה), כך שרוב מקורות המידע שמסייעים לתארך תמונות ישנות לפי הלבוש לא עזרו לי במיוחד - אבל התסרוקת שלה נראית קרובה למעין-פוני מתולתל או מקורזל שהיה אופנתי בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-19 (ולכן תייגתי את שני העשורים; כלומר, יש עוד סיבות, ר' בהמשך), רק שהיא בחרה בסגנון פשוט מאוד, ושאר השיער נראה כאילו הוא פשוט אסוף אחורה, ולא למשל בפקעת גבוהה. הצ'וקר/סרט שעל הצוואר שלה, שמשך את תשומת הלב שלי לתמונה, כנראה היה גם הוא חלק מהאופנה באותה תקופה - ראיתי התייחסות לכך שצ'וקרים וענקים משובצים היו פופולריים אז - אבל לא ראיתי משהו ממש כמוהו באף אחת מהתמונות שמצאתי עד כה. תעלומה.

So that's the nice lady with the punk choker. But most of the information I have here is what I managed to find not about the woman in the picture (and as I said, that's not really surprising) but about the photographer: C.W. Tallman from Batavia, NY. And there was actually quite a lot of it.

אז זו הגברת החביבה עם הצ'וקר הפאנקיסטי. אבל את רוב המידע כאן הצלחתי למצוא לא על האשה המצולמת (וזה, כאמור, לא נורא מפתיע) אלא על הצלם: צ'.וו. טולמן מבאטוויה שבמדינת ניו יורק. ולמען האמת מצאתי לא מעט מידע.

To begin with, there are relatively a lot of photographs by him in various places on the web. The earliest ones, from between the late 1860s and the 1870s, seem to all be related to railroad construction projects, such as the Union Pacific Railroad's Dale Creek Bridge, The new railroad bridge in Portage NY, or a Union Pacific Railroad tunnel entrance (some of these photos have actually been taken by other photographers, and only published by Tallman, but that still counts as far as I'm concerned). Then some time after that you get a whole slew of portraits he did, like this soldier guy (link might not work properly, in which case you'll need to go to the main page here and do the search for Tallman yourselves, or to just give it up and move on because there's more interesting stuff coming up), or this grandmotherly lady (love the idea of that blog, by the way!), or the various eBay items that popped up when I searched there, a few examples of which are included below:

• Charley Thompson
• Elderly woman with earrings and brooch (it says S.W. Tallman, there, instead of C.W., but that's clearly a mistake.)
• Blurry young woman
• Man, woman, moustache (I find this last one very important, since it's dated, and the logo looks the same as in the photo I have, which helps with dating it to somewhere around 1891. So again, that'll be somewhere in the 1880s-1890s. Hence two tags.)

קודם כל, יש די הרבה תמונות שהוא צילם, בכל מיני מקודמות ברחבי הרשת. המוקדמות ביותר, בין שנות השישים לתחילת שנות השבעים של המאה ה-19, קשורות כולן, כך מסתמן, למפעלי בנייה של מסילות רכבת, כמו למשל גשר נחל דייל של חברת יוניון פסיפיק, גשר הרכבת החדש בפורטג' שבמדינת ניו-יורק, או כניסה למנהרה של חברת יוניון פסיפיק (בעצם חלק מהתמונות האלה צולמו על-ידי צלמים אחרים, וטולמן רק פירסם אותן, אבל זה בכל זאת נחשב לדעתי). קצת אחר כך עולים ברשת (גיחי) המון דיוקנאות שהוא צילם, כמו למשל החייל הזה (יכול להיות שהקישור לא יעבוד כיאות, ואז צריך ללכת לעמוד הראשי שכאן ולחפש Tallman בעצמכם, או פשוט לשכוח מהעניין ולעבור הלאה כי יש דברים יותר מעניינים בהמשך), או הגברת הסבתאית הזו (דרך אגב, אני ממש אוהבת את הרעיון של הבלוג הזה!), או כל הפריטים השונים שעלו בחיפוש שלי באיביי, שכמה דוגמאות מביניהם מצורפות להלן:

• צ'רלי תומפסון
• אשה מבוגרת עם עגילים וסיכה (כתוב שם S.W. Tallman במקום C.W אבל די ברור שזו סתם טעות.)
• אשה צעירה ומטושטשת
• איש, אשה, שפם (התצלום הזה מאוד חשוב בעיניי, כי יש לו תאריך, והלוגו שעליו נראה זהה לזה שבתצלום שלי, כך שזה עוזר לתארך אותו לסביבות שנת 1891. אז שוב, זה איפשהו בין שנות השמונים והתשעים של המאה ה-19. לפיכך תיוג כפול.)

But that's not all!
Tallman is briefly mentioned in this transcript from Batavia Daily News (it only says that he took a photo of a Masonic temple; to be honest, I mostly include this because the ghost report amused me).
More transcripts from contemporary local newspapers can be found in this RootsWeb mailing list post, in reply to a query about Tallman - note especially the first quote, about Mr. Tallman successfully observing the passage of mercury. And this isn't a one-time thing. It appears that besides a photographer he was also an amateur astronomer. Check out the report titled 'The Wells Comet', here (it's the first title in the second column from the right; and by the way, my Whedonist friends might want to also check out the leftmost column, and note the second of 'Local Items', where it says that 'Seth Green has sent over 30,000 brook trout to Newport, Herkimer county'), where Tallman talks about, you guessed it, the Wells Comet.
What's the Wells Comet, you wonder? Actually, you might not wonder that, but I did, because as I said in the first paragraph of this post, I get carried away with that stuff. So I asked my friend Yoav Landsman (Hebrew link to his excellent blog) - geophysicist, space engineer, amateur astronomer and all-around awesome guy - and he helped me find it! It's mentioned on this International Comet Quarterly list of bright comets recorded throughout history (you'll have to scroll a little, or do a search for it), and also has its own page at the JPL Small-Body Database (try the orbit diagram, it's pretty neat), but is not to be confused with a different Wells Comet, first observed in 1944. While the second Wells Comet has an orbit of about five and a half years, the first one (which is the one Tallman was talking about) only passed by once, and is not predicted to return.
And with all this stargazing, it seems quite possible that he's also the one who wrote this book: Our Group of Worlds, Plain Facts in Plain Words and Figures (I kinda want to buy it, but really, $50 is a bit steep... well, if anyone happens to want to buy it for me, I won't say no). I find that very cool.

אבל זה לא הכל!
טולמן מוזכר בחטף בקטע שמועתק מהעיתון Batavia Daily News (אומרים שם רק שהוא צילם תמונה של לשכת הבונים החופשיים; למען האמת, בעצם צירפתי את זה בעיקר בגלל שהדיווח על רוח הרפאים שעשע אותי).
עוד קטעי עיתונים אפשר למצוא ברשומה מתוך רשימת דיוור של RootsWeb, שם משיבים לשאילתא של מישהו לגבי טולמן - ושימו לה במיוחד לציטוט הראשון, בו מסופר שמר טולמן הצליח לחזות במעבר כוכב חמה על פני השמש. וזה לא עניין חד פעמי. נראה שמלבד העבודה כצלם, הוא גם היה אסטרונום חובב. הנה, תציצו בידיעה שתחת הכותרת The Wells Comet כאן (זו הכותרת הראשונה בטור השני מימין; ודרך אגב, ידידיי הווידוניסטים אולי ירצו גם להציץ בטור השמאלי, בפריט השני שברשימה Local Items, שם מסופר שסת' גרין שלח יותר מ-30,000 דגי שמך [פורל] הנחלים לניופורט שבמחוז הרקימר), שבה טולמן מדבר על, ניחשתם נכון, השביט וולס.
מהו השביט וולס, אתם תוהים? טוב, אולי בעצם אתם לא, אבל אני תהֹה תהיתי, כי כמו שאמרתי בפסקת הפתיחה של הרשומה אני נורא נסחפת עם כל מיני דברים כאלה. אז שאלתי את ידידי יואב לנדסמן (הקישור הוא לבלוג המצוין שלו, שבהחלט שווה להכיר) - גאופיזיקאי, מהנדס חלל, אסטרונום חובב ואיש ממש מגניב באופן כללי - והוא עזר לי למצוא אותו! השביט מוזכר ברשימה הזו ב- International Comet Quarterly של שביטים בהירים שתועדו לאורך ההיסטוריה (צריך לגלול קצת, או לעשות חיפוש בדף), ויש לו גם עמוד משלו ב-JPL Small-Body Database (אני לא מתכוונת לנסות לתרגם את השם הזה, הוא ז'רגוני מדי, אבל בכל אופן, נסו את דיאגרמת המסלול כי זה ממש חביב), אם כי אין לבלבל אותו עם שביט וולס אחר, שנצפה לראשונה ב-1944. בעוד שלשביט וולס השני יש מסלול עם מחזור של כחמש וחצי שנים, השביט הראשון (שהוא זה שעליו דיבר טולמן) חלף בסביבתנו רק פעם אחת, ולא צפוי לחזור.
ועם כל הצפייה הזו בכוכבים, נראה לי שבהחלט סביר שהוא גם מי שכתב את הספר הזה: קבוצת העולמות שלנו, עובדות פשוטות במלים פשוטות עם איורים (קצת בא לי לקנות אותו, אבל מה לעשות, חמישים דולר זה הרבה כסף... נו, אם במקרה מישהו מכם רוצה לקנות לי אותו, אני לא אגיד לא). אני חושבת שזה מאוד מגניב.

So that was our astronomy break. But wait, there's more!
The internet is really incredible. I managed to find a few things in old records that I'm really happy about.
a. The Internet Archive has several 1870s issues of 'The Philadelphia Photographer' that include some mentions of Mr. Tallman (and some letters he wrote the magazine). Mostly technical stuff.
b. Even better, it also has a copy of Gazetteer and Biographical Record of Genesee County, N.Y., 1788-1890, which includes the following short biography of Mr. Tallman. Turns out he was Batavia's first photographer! Nice.

Charles W. Tallman, the oldest photographer in Batavia, is a native of Wyoming County. He was born in 1833, and learned the rudimentary details of his art in Buffalo. His life has been devoted to this valuable and pleasant profession, and he has kept pace with its marvelous advances and improvements. Mr. Tallman located in Batavia in 1869, and has since occupied the third floor over 80 and 82 East Main street. He has the latest facilities for all kinds of photographic, stereoscopic, and portrait work, and has established a reputation, for superior work and finish. His studio is centrally located and admirably adapted for his business.

c. And possibly even better, another source has a full copy of Batavia's 1880 city directory, where, if you check out page 57, you will find not only Tallman's studio address, but also his residence.
And of course, because the internet is incredible, I could also look for these addresses on Google Street View.

אז זו הייתה אתנחתא בענייני אסטרונומיה. אבל רגע, יש עוד!
האינטרנט זה דבר מדהים. הצלחתי למצוא בכל מיני מקורות ישנים כמה דברים שממש משמחים אותי.
א. בארכיון האינטרנטי יש כמה גליונות, כולם משנות ה-70 של המאה ה-19, של המגזין The Philadelphia Photographer שכוללים כמה אזכורים של מר טולמן (וכמה מכתבים שהוא כתב להם). עניינים טכניים, בעיקר.
ב. יותר טוב - יש שם עותק של הספר Gazetteer and Biographical Record of Genesee County, N.Y., 1788-1890, ובו מצאתי את הביוגרפיה הקצרה של מר טולמן שלהלן. מסתבר שהוא היה הצלם הראשון של באטוויה! נחמד.

צ'רלס וו. טולמן, הצלם הוותיק ביותר בבאטוויה, הוא יליד מחוז וויומינג. הוא נולד ב-1833, ולמד את יסודות אמנותו בעיר באפלו. את חייו הקדיש למקצוע הנעים ורב-הערך הזה, ודאג להדביק תמיד את קצב השיפורים והפיתוחים המופלאים החלים בו. מר טולמן התיישב בבאטוויה בשנת 1869, ומאז הריהו תופס את הקומה השלישית בבניין שבמס' 80 ו-82 ברחוב הראשי. ברשותו האמצעים החדישים ביותר לכל מיני עבודות הצילום, הסטריאוסקופיה והדיוקן, ויש לו מוניטין מבוסס של איכות עילאית בעבודה ובגימור. הצלמניה שלו מצויה במיקום מרכזי והיא מותאמת להפליא לצרכי עסקיו.

ג. ואולי עוד יותר טוב אפילו - במקור אחר מצאתי עותק מלא של מדריך התושבים של בטאוויה מ-1880, ואם תביטו בעמ' 57 שלו תוכלו למצוא לא רק את כתובת הסטודיו של טולמן, אלא גם את כתובת הבית שלו.
וכמובן, מפני שהאינטרנט זה דבר מדהים, שאת שתי הכתובות האלה אפשר למצוא בסטריט וויו של גוגל.

Here's where his studio was, at 80-82 Main Street, where now there appears to be a steakhouse and some ugly grey building:

כאן שכן הסטודיו שלו, בבניין מס' 80-82 ברחוב הראשי. כיום נראה שיש שם מסעדת סטייקים ואיזה בניין אפור מכוער:

View Larger Map

And that's where he lived, which now appears to be a parking lot for the Genesee County Mall (well, part of it - it's quite a large parking lot):

וכאן הוא גר. נראה שכיום זה מגרש חניה של הקניון של מחוז ג'נסי (טוב, חלק ממנו - זה מגרש חניה די גדול):

View Larger Map

And finally, I took off to findagrave.com and found this grave - and considering all we know so far, I think it's fair to say that it is probably his.
Rest in peace, Mr. Tallman. It was nice to get to know you a little.

ולסיום, קפצתי ל-findagrave.com ומצאתי שם את המצבה הזו - ובהתחשב כל מה שאנחנו יודעים עד כה, נראה לי סביר בהחלט לומר שזה כנראה הקבר שלו.
נוח על משכבך בשלום, מר טולמן. היה נחמד להכיר אותך קצת.

~*~

Just one last thing - a little update on an old post. Remember Mysterious Maria? Well, a commenter said the language on the back might be Czech, and a translator I know helped me read it. That was pretty neat.
Also, it was quite a while ago. And I'm sure you're all tired of getting reminders that the blog has a Facebook page, but once again, people who follow said Facebook page saw this update a whole lot sooner. It's quite a useful platform for that sort of stuff.

ומשהו אחד אחרון - עדכון קטן על רשומה ישנה. זוכרים את מריה המסתורית? אז באחת התגובות נאמר שאולי השפה שם היא צ'כית, ומתרגם שאני מכירה עזר לי לקרוא אותה. זה היה נחמד.
זה גם היה די מזמן. אני בטוחה שלכולכם נמאס כבר מהתזכורות על זה שלבלוג יש עמוד בפייסבוק, אבל שוב, האנשים שעוקבים אחר עמוד הפייסבוק הנ"ל ראו את העדכון הזה הרבה קודם. זו פלטפורמה די נוחה לעניינים כאלה.

Election Special - ספיישל בחירות

הבטחתי פוסט מיוחד לבחירות, ונראה שאפילו אצליח לקיים. יש גלויה אחת, חביבה, שבערך מאז שמצאתי אותה תכננתי להעלות אותה אחרי הבחירות (מסיבות שתכף תראו בעצמכם), ויש גם בונוס קטן בסוף. קדימה לגלויה:

I promised a special post for the election, and looks like I'm actually going to keep that promise. There's one neat postcard that I've been planning, pretty much ever since I found it, to post after the election (for reasons that will soon be obvious), and there's also a little bonus at the end. To the postcard at hand:

צד קדמי:

Front:

זו תמונה די מוצלחת (אני חושבת שיש לי קטע עם תמונות שבהן צופים במושא התמונה דרך דלת או חלון - יש משהו בקומפוזיציה כזו שממש מוצא חן בעיניי), וכפי שמוסבר בצד האחורי של הגלויה, רואים בה את קתדרלת גרוסמונסטר בציריך דרך השער של כנסיית פראומונסטר (או, כפי שהוא נקרא שם, ה-Fraumünsterportal, מה שקצת גורם לי לחשוב על גברות-מפלצת בין-ממדיות, אבל נו, אני מוזרה). בכל אופן, כן כן, תמונה מוצלחת, אבל לא לשם כך נתכנסנו. נתכנסנו בשביל המסר בצד האחורי.

That's a very nice picture (I think I have a thing about pictures where the main object is viewed through a door or window - there's just something I really like about that sort of composition), and as the details on the back point out, it is a view of the Grossmünster church in Zurich, as seen from the gate of Fraumünster Abbey (or, as they call it, Fraumünsterportal, which kinda makes me think of interdimensional monster ladies, but, well, I'm weird). Anyway, yes yes, very nice, but it's not really what we're here for. We're here for the message on the back.

צד אחורי:

Back:

18.5.77
הילו, הילו,
הגעתי בשלום ועדיין מזועזע לגמרי מתוצאות הבחירות. א"י השלמה והכפייה הדתית ישתוללו כעת וסיכויי המלחמה גדֵלים.
מחר כאן חג והיום "עֵרב חג", מה שלא ידעתי, והכל נסגר ב-4. אך את רוב הדברים הספקתי.
מחר אני ממשיך לפריז, בה לא הייתי המון שנים. ציריך לא השתנתה, פרט למחירים. ד"ש לשמעון ופולט, מהם לא הספקתי להפרד.
[אני לא מצליחה לקרוא את שתי המלים האחרונות]

18.5.77
Hello, hello,
I made it safe and sound, and still reeling from the election results. Greater Israel and religious oppression will now go wild, and the probability of war is growing.
Tomorrow is a holiday here, and today is the 'holiday eve', which I was not aware of, and everything closes at 4. But I got most things done in time.
Tomorrow I'll be heading on to Paris, where I haven't been for ages. Zurich hasn't changed, except for the prices. Say hello from me to Shimon and Paulette, I never got the chance to tell them goodbye.
[I can't read the last two words]

כל כך דרמטי!
כפי שיהיה ברור לרובם ככולם של הקוראים הישראלים, אולי אפילו בלי להציץ בתאריך, מדובר כאן על המהפך של בחירות 1977, שאכן היה זעזוע די קשה להרבה אנשים אז, כפי שסיפרו לי מכרים שחיו באותו זמן. אגב, אני חושבת שבשלב זה כדאי לציין שאני כותבת את הפוסט לפני תום הבחירות הנוכחיות (ומתזמנת כך שיעלה רק ברביעי בבוקר), ואני לא יודעת מה יהיו התוצאות, אבל בכל אופן, סביר להניח שלא יקרה בהן זעזוע של ממש - ובוודאי שלא בסדר הגודל של 1977.

So dramatic!
This will probably be very clear to my Israeli readers, but for those who don't understand what this guy is so upset about, the date indicates the 1977 election, when the right wing took over after decades as the opposition party (Wikipedia insists on translating that as 'revolution', which is a rather terrible translation - something around the lines of 'overturning' would be more accurate - but I don't think I'll go fix it for fear of falling into some political edit war or something). It was a big shock for many people, as I was told by some folks I know who were alive back then. By the way, this is probably a good point to mention that I'm writing this post before the current election has ended (and queuing it to be posted Wednesday morning), so don't know what the results will be, but they're not likely to be shocking - not on this scale, anyway.

האם הדאגות של כותב הגלויה היו מוצדקות? קשה לי לומר, ואני גם רוצה לנסות להשאיר את המקום הזה נייטרלי ככל הניתן, ולפיכך רק אציין (אם כי מבחינת הקוראים הישראלים אני ככל הנראה מציינת את המובן מאליו) שהממשלה של מנחם בגין היתה זו שחתמה על הסכם השלום עם מצרים ב-1979, וגם זו שיצאה למלחמת לבנון ב-1982. ואם מפלגה אחרת היתה בשלטון, האם היה קורה משהו אחר? והאם זה היה לטובה או לרעה? אלה שאלות 'מה היה קורה אילו' מורכבות למדי, ואני לא יכולה לענות עליהן (ולא רוצה לנסות אפילו), ולמעשה אני לא יודעת אם בכלל אפשר לענות עליהן. בכל אופן, כפי שאמרתי, בלי קשר לדעות שלי-עצמי, אני משתדלת להשאיר את המקום הזה נייטרלי. כי כל העניין כאן הוא הגלויות הישנות.

So, was our writer right to be worried? I can't really say, and want to try and keep this place as neutral as possible. I'll just mention that Menachem Begin's government was the one who signed the peace treaty with Egypt in 1979, as well as the one that went into the Lebanon War in 1982. And under another government, would things have gone differently? And would it have been better or worse? These are fairly complex What-If questions, and I can't answer them (and don't want to even try), and in fact I doubt anyone can answer them for sure. And like I said, regardless of my own views, I want to try to keep this place neutral. Because this is all about the old postcards.

אז הבה נעבור לשאר מה שמסופר בגלויה. החג שהוא מדבר עליו הוא חג עלייתו של ישו לשמים, כפי שאפשר לראות כאן. ואיך היתה ציריך באותה תקופה? אין לי מושג. בערך שלה בוויקיפדיה האנגלית, החלק של 'היסטוריה מודרנית' מתייחס בעיקר למאה ה-19 (הערך בעברית מצומצם עוד יותר). כשניסיתי סתם חיפוש גוגל על 'ציריך ב-1977' מצאתי בעיקר אזכורים של הופעה של להקת ג'נסיס (אם אתם בקטע של פרוג רוק, אפשר לשמוע אותו כאן, אלא אם כן כמובן יוטיוב יחליטו להוריד אותו מתישהו) ומועדון כדורגל מקומי שעלה לחצי גמר אליפות אירופה (אם אתם בקטע של ספורט, הנה, מצאתי סרטון גם בשבילכם). וחוץ מזה לא נתקלתי במשהו מעניין במיוחד. כנראה שגם כותב הגלויה לא.

So let us go back to the rest of what the postcard says. The holiday mentioned is apparently the Ascension, as can be seen here. And what was Zurich like back then? No idea. In the Wikipedia article, the section on 'modern history' is mostly about the 19th century. Just trying to search for 'Zurich in 1977' on Google mostly finds me mentions of a Genesis concert (if you're into prog rock, here it is, unless YouTube takes it down at some point of course) and a local football club that got into the UEFA semi-finals (if you're into sports, here, there's a video for you too). Other than that, I didn't really see anything very interesting. I guess neither did the writer.

מה לגבי הנמענת? ניסיתי קצת לחפש, ומצאתי בגוגל כל מיני שולמית ברגר-יות, כולל אחת שהיא לא אופציה סבירה במיוחד אבל יש לה תפקיד מגניב: אוצרת האוספים המיוחדים בספריית ישיבה יוניברסיטי בניו יורק. למרבה הצער, האופציה הכי סבירה והכי עדכנית שמצאתי היא שולמית ברגר ז"ל, שמופיעה בשתי רשומות בענייני ירושה מ-2010. ולמה היא הכי סבירה? תסתכלו על הרשומה השנייה: שם המבקשת הוא פולט גורן. ופולט הוא לא שם נפוץ במיוחד, אז מיד חשבתי על שמעון ופולט, מהגלויה (חיפוש נוסף גם העלה שאכן יש שמעון ופולט גורן שגרים או התגוררו ברמת גן). זה לא הרבה, אבל זה משהו.
אגב, כשחיפשתי את פולט גורן גיליתי שהיא כתבה ספר - או ליתר דיוק, היא רשומה כמחברת של הספר הזה, שהוא אסופה של ציורים ורישומים שלה. למי שמתעניין אבל אין לו גישה לספר, מצאתי גם גלריה מקוונת. איזה יופי. אני לומדת כל מיני דברים מעניינים, מתוך החיפושים האלה.

What about the person this was sent to - Shulamit Berger? I tried doing some Google searches, and came up with a few Shulamit Bergers, including one which is not a likely option but has a cool job: Curator of Special Collections at the Yeshiva University library in New York. Unfortunately, the most likely and most recent option I saw was a late Shulamit Berger, who is mentioned in two records [Hebrew links] about inheritance matters from 2010. Why is this the most likely option? In the second record I linked to, the applicant is listed as Paulette Goren. And Paulette is not an especially common name, and it made me think about Shimon and Paulette from the postcard (another search found a Shimon and Paulette Goren who live, or used to live, in Ramat Gan). It isn't much, but it's something.
By the way, when I tried searching for Paulette Goren I found out she wrote a book - or rather, she is listed as the author of this book, which is a collection of her paintings and sketches. For those who might be interested but can't get the book, I also found an online gallery. How lovely. I learn all sorts of neat things, through these searches.

ואחרון חביב, הבונוס הקטן שצוין לעיל, וגם הוא קצת קשור לבחירות, אם כי די בעקיפין. בזמנו, כשהעליתי את סדרת האנונימים שלי, זו היתה אחת התמונות שחשבתי לכלול שם (אבל אז קצת נמאס לי והפסקתי את הסדרה). שני גברים, בתמונת שחור-לבן לא רעה:

And lastly, the little bonus I mentioned, which is also kinda election-related, although a bit less directly. Back when I was doing my anonym series, this was one of the photos I was going to use (but then I got a bit tired of doing the series and stopped it). Just two guys, in a rather nice black and white photo:

אין לי שום מידע עליהם - אין שמות, אין ארץ, אין תאריך. אבל משהו בתמונה הזו נראה לי קצת מוכר, וגרם לי לחשוב על פוליטיקאים. אולי הממושקף בצד שמאל הזכיר לי את בגין? המשקפיים שלו קצת דומים, אבל זה רחב מדי, ולא מספיק. זה לא זה. העניין הציק לי במשך זמן מה, עד שבסוף עליתי על זה:

Can't really know anything about them - no names, no nationalities, no date. But something about this photo seemed sorta familiar, and made me keep thinking about politicians. I couldn't figure it out, at first. Was the bespectacled guy on the left reminding me of Begin? Well, the glasses are sorta similar, but that's too wide, and really not enough. Can't be it. It was bugging me for a while, until finally I figured it out:

נכון? נכון?! זה ממש אותו פרצוף!
אני מקווה שזה משעשע אתכם כפי שזה משעשע אותי.
ובזאת נשלם ספיישל הבחירות הקטן שלי. עד הפעם הבאה (מתי שלא תהיה) - תישארו אופטימיים, אופטימיות זה חשוב.

Right? Right?! Practically the same face!
Hope you're as amused by that as I am.
And this concludes my little election special. Till next time (whenever that ends up being) - stay optimistic, optimism is important.

Brother Kapp - האח קאפ

The nice thing about antique stores in the US is that you can find there postcards and photos which are really old and really cool (not that I can't find any in Israel, and this for example is one I like a lot, but usually it's rather hard to find postcards from before the sixties or so, while in the States I've seen a whole lot which dated to the start of the century). So unsurprisingly, in my latest Stateside visit I made sure to go through several good antique stores, and hunt for all sorts of postcards and photos - and I think this gentleman might be my favourite find.

מה שנחמד בחנויות עתיקות בארה"ב זה שאפשר למצוא בהן גלויות ותמונות ישנות ממש ומגניבות (לא שבארץ אין בכלל, זו למשל דוגמא שאני מאוד אוהבת, אבל בדרך כלל לא מוצאים גלויות מלפני שנות השישים בערך, ובארה"ב כבר ראיתי המון שהן מתחילת המאה ממש). אז כמובן שגם בביקור האחרון שלי דאגתי לעבור בכמה חנויות עתיקות מוצלחות, ולדוג כל מיני גלויות ותמונות - ואני חושבת שהאדון הזה הוא המציאה החביבה עליי.

I mean, just look at him. You do not mess with this guy.

באמת, תסתכלו עליו. זה בן אדם שלא מתעסקים איתו.

Not saying he isn't a polite, affable man, but he just demands respect. Everything from the way he stands, through the polished bald head proudly on display, to that awe-inspiring moustache - Brother Kapp just exudes a sort of powerful respectability. I absolutely love this picture.

אני לא אומרת שהוא לא אדם מנומס וחביב, אבל הוא פשוט מישהו שחייבים לכבד. בכל פרט - מהיציבה שלו, דרך הקרחת המבהיקה המוצגת לראווה, ועד לשפם האימתני - האח קאפ משדר שילוב של מהוגנות ועוצמה. זו פשוט תמונה נהדרת בעיניי.

Ah, but why 'Brother Kapp'? Well, the 'brother' part is simple - if you click to magnify the picture you will see a lapel pin with such a distinct shape that even in this old blurry picture I could recognise the square-and-compass emblem of the Freemason fraternity. Unfortunately I have no way to identify any of the other pins (somebody get me a magic Enhance Button [warning, TV Tropes link] already!). 'Kapp' is also rather easy,since someone, probably at the antique store, wrote the name Jon Kapp (possibly Jonn, I'm not sure) on the back. Here's a close-up of the writing, maybe you can figure it out better.

אה, למה 'האח קאפ'? טוב, 'האח' זה פשוט - אם תקליקו על התמונה ותגדילו אותה, תוכלו לראות סיכת דש עם צורה כ"כ אופיינית שאפילו בתמונה ישנה ומטושטשת כזו יכלתי לזהות את סמל המחוגה ומד-הזווית של אחוות הבונים החופשיים. לצערי אין לי שום דרך לזהות את הסיכות האחרות שלו (שמישהו ישיג לי כבר את כפתור-הקסם שמחדד תמונות! [זהירות, לינק לטי-וי טרופס]). וגם השם 'קאפ' היה יחסית קל, פשוט כי בצד האחורי של התמונה מישהו, ככל הנראה בחנות העתיקות, כתב את השם Jon Kapp (אולי Jonn, אני לא בטוחה). הנה הכיתוב בהגדלה, אולי אתם תצליחו להבין יותר טוב ממני.

However, that didn't help me too much. Unlike the luck I had with the Keogans, when I found all sorts of scanned records from the Washington census, I couldn't find anything relevant online from Bozeman MT (in fact, I'm not even sure this guy really is from Bozeman, maybe he just took that picture there); or more precisely, there are a few records which might possibly be relevant on ancestry.com, but I can't see them without purchasing a membership. If any of my readers happens to have a membership already (or has free access through library computers, or something like that), and feels like searching for Jon Kapp for me, Godspeed.

אבל זה לא עזר לי יותר מדי. בניגוד למזל שהיה לי עם משפחת קיגן, כשמצאתי כל מיני רשומות סרוקות ממרשם התושבים של וושינגטון, לא הצלחתי למצוא ברשת משהו רלוונטי מבוזמן, מונטנה (ולמעשה, אני אפילו לא בטוחה שהוא אכן מבוזמן, יכול להיות שהוא סתם הצטלם שם); ליתר דיוק, באתר ancestry.com יש כמה רשומות שעשויות אולי להיות רלוונטיות, אבל אני לא יכולה לראות אותן בלי לעשות מנוי בתשלום. אם במקרה למישהו מהקוראים כבר יש מנוי (או גישה חופשית דרך שרתי ספרייה או משהו כזה), ובא לכם לחפש לי את ג'ון קאפ, תבוא עליכם הברכה.

What I did manage to find through free databases is pretty weak. There's a WWI draft record which includes two John Kapps, one of whom is from Lemhi, Idaho - which is not too far from Bozeman - and there are two South Dakota birth records where the father's name is John Kapp (or a variation on that, but it's obviously the same guy), which are from the wonderfully-named Minnehaha, a little bit further, but still not an awfully long way away. I suppose one or both of those might be him.

מה שהצלחתי למצוא במאגרים החינמיים הוא דל למדי. יש רשומת גיוס למלחמת העולם הראשונה שכוללת שני ג'ון קאפ, שאחד מהם הוא מלֶמְהַיי, איידהו - וזה לא רחוק במיוחד מבוזמן - ויש שתי רשומות לידה מדקוטה הדרומית שבהן שם האב הוא ג'והן קאפ (או וריאציה על השם, אבל זה בבירור אותו האיש), והן ממקום עם השם הנפלא מינֶהָאהָא, שהוא אולי רחוק קצת יותר, אבל עדיין לא מאוד. אני מניחה שאחת משתי הרשומות האלו, או שתיהן, עשויה להתייחס אליו.

Of course, it would have been easier if I had any way to date that photo, but I find that rather hard, since I know next to nothing about old fashion (or actually, fashion in general). I tried using the Victoria and Albert Museum resource, but it's rather low on men's clothes. I tried looking to see if there a specific era when pork-pie hats (like the one Mr. Kapp is holding in this photo) were especially popular, but while this little tidbit suggested the 30s, they seem to have been around for quite a long time - and as for other nuances of the outfit, such as jacket length and lapel size and the type of collar and tie... oof, it all gets very confusing to me after a while. I ended up on the Museum of the Rockies Photo Archive (a wonderful resource!) just trying to look at portraits of men from various years and trying to see if they look similar somehow. It was fun, but not very productive (I think this one is a little similar, but it's from the 1880s which feels like it'd be way too early; also, the hat is wrong).

כמובן שכל העניין היה קל יותר לו יכלתי לתארך את התמונה איכשהו, אבל זה די קשה לי, כי אני מבינה קטנה מאוד באופנה ישנה (או באופנה באופן כללי, תכל'ס). ניסיתי להשתמש במשאב התארוך של מוזיאון ויקטוריה ואלברט, אבל אין שם כ"כ מבחר של בגדי גברים. ניסיתי לחפש אם יש תקופה ספציפית שבה כובעי פורקפיי (מין מגבעת שטוחה, כמו זו שמר קאפ מחזיק בתמונה) היו פופולריים במיוחד, ואמנם המאמרצ'יק הזה כיוון אותי לשנות ה-30, אבל נראה שהם היו בסביבה לאורך די הרבה זמן - ובכל הנוגע לשאר הניואנסים של התלבושת, כמו אורך המקטורן ורוחב הדש וסוג הצווארון והעניבה... אוף, זה מתחיל כבר לבלבל אותי, אחרי זמן מה. בסופו של דבר מצאתי את ארכיון התצלומים של מוזיאון הרי הרוקי (משאב מצוין!) ושם פשוט עברתי על פורטרטים של גברים מכל מיני שנים וניסיתי לראות אם הם אולי דומים קצת. זה היה כיף, אבל לא הועיל במיוחד (אני חושבת שהתמונה הזו די דומה, אבל היא מסביבות 1880 ונדמה לי שזה כבר מוקדם מדי; חוץ מזה, הכובע לא מתאים).

I did find one cool thing - another photo taken at the Elite studio in Bozeman (had a pretty hard time looking for the place on Google). The guy even has a similar moustache! So, this is from around 1900 - mine might be from around that time, perhaps. The studio's logo is quite different, though, and I have a feeling that in my photo it's a later version, because it seems more stylised and less hand-written. Again, I'm far from an expert. Just guessing.

מה שכן, מצאתי משהו אחד מגניב - עוד תמונה שצולמה בסטודיו Elite בבוזמן (היה לי די קשה לחפש את המקום בגוגל). ואפילו יש לאיש שם שפם די דומה! ובכן, התמונה הזו היא מסביבות 1900 - יכול להיות ששלי היא מאותו הזמן בערך. אבל הלוגו של הצלמניה די שונה, ויש לי הרגשה שזה שבתמונה שלי הוא גרסא מאוחרת יותר, כי הוא נראה יותר מסוגנן ופחות כמו כתב-יד. אבל גם כאן, אני ממש לא מומחית. סתם מנחשת.

Maybe I'll write this photo archive, at some point. They might be able to help me date the picture, perhaps even find out something about Jon[n] Kapp. Might even want my photo for their archives, which would be pretty cool. I'll make sure to update here if I get any answer.

אולי אנסה לכתוב לארכיון התצלומים הזה, מתישהו. יכול להיות שהם יוכלו לעזור לי לתארך את התמונה, ואולי אפילו לגלות משהו על ג'ון קאפ. אולי הם אפילו ירצו להוסיף את התמונה שלי לארכיון שלהם, זה יהיה די מגניב. אדאג לעדכן כאן אם תתקבל מהם תשובה.

But for the time being, let us enjoy this glorious picture for what it is: Brother Kapp, standing confidently and nonchalantly, looking right at us from across the decades - and let's admit it, probably quietly disapproving. Doesn't he make you sit up a little straighter, just looking at him? Don't you imagine him sounding just a little bit like this (but maybe more old-timey)? What an awesome man. What an awesome picture.

אבל לעת עתה, הבה נהנה מהתמונה המרהיבה הזו בזכות מה שהיא: האח קאפ, עומד בבטחון עצמי ובנונשלנטיות, מסתכל ישר אלינו ממרחק העשורים שחלפו - ואם להודות על האמת, כנראה חש מורת רוח שקטה. אתם לא מיישרים קצת את הגב, כשאתם מסתכלים עליו? אתם לא מדמיינים אותו נשמע קצת ככה (אבל אולי יותר בסגנון של פעם)? איזה איש נהדר. איזו תמונה נהדרת.

Hoping to update faster this time - got a sort of election special planned, so (if I get around to it) there might actually be something here as soon as a little later this week. Stay tuned!

אני מקווה לעדכן מהר יותר, הפעם - יש לי תכנונים לעשות ספיישל בחירות, אז (אם אגיע לזה) יכול להיות שאשכרה יהיה כאן משהו כבר בהמשך השבוע הקרוב. השארו עימנו!

---

Update 26 Jan 2013: Sent a query to the Museum of the Rockies (via Facebook), and got an answer back pretty quickly:

Hello Yael - I forwarded your message to our photography curator and his best estimate on the date of the photo is circa 1880, based on the clothing the man is wearing. Unfortunately he does not have any other information on the Elite Photo Studio, or any leads on the name on the photo. Hope that helps you!

And as I wrote back, that is really awesome. I didn't realise this photo was so old - it's quite possibly the oldest photo I have. So, even if they couldn't find out any more info, even just this is very cool.
I also got corrected, by Tamar in the comments, about Mr. Kapp's name: she pointed out that it's quite likely 'Tom' rather than 'Jon', and I suspect that's right, I'm just terrible with cursive. So I tried a few more searches, mostly on RootsWeb; didn't come up with much for 'Tom Kapp', but Thomas Kapp was a bit better. There's a Thomas Kapp here, for example (you'll need to scroll a bit, or use the search function, but he's there), which is pretty good, although if he died in 1931 at age 69, that means he was born in 1862, and the man in the picture doesn't really look like he's in his twenties (I suppose it's possible he wore 1880s fashion after the 1880s, but that's too much speculation for me). There's also this list of other Thomas Kapps, with a few likely candidates (at least two of these people are definitely not from Montana, but of course, as I said earlier, getting his photo taken in Bozeman doesn't mean that's where he's from), but that's really as far as I can get. So the mystery is still a mystery. And Mr. Kapp is still very cool, and even more old-timey than I originally suspected.

עדכון, 26.1.2013: שלחתי שאילתא למוזיאון הרי הרוקי, ודי מהר גם קיבלתי תשובה חזרה:

שלום יעל - העברתי את המסר שלך לאוצֵר אגף הצילום שלנו, ולמיטב הבנתו אפשר להעריך את תאריך התמונה לסביבות שנות ה-80 של המאה ה-19, על פי הבגדים שהאיש לובש. למרבה הצער אין לו מידע נוסף על צלמניית Elite, או רמזים כלשהם בעניין השם שעל התמונה. מקווה שזה עוזר לך!

וכפי שעניתי להם, זה ממש מעולה. לא חשבתי שהתמונה ישנה עד כדי כך - סביר למדי שזו התמונה הכי עתיקה שיש לי. אז גם אם הם לא הצליחו למצוא שום מידע נוסף, אפילו המעט הזה מגניב מאוד.
כמו כן, תמר בתגובות תיקנה אותי לגבי השם של מר קאפ: היא ציינה שככל הנראה כתוב שם Tom ולא Jon, ונראה לי שהיא צודקת, אני פשוט די גרועה בכתב מחובר. אז ניסיתי לחפש עוד קצת, בעיקר ב-RootsWeb; השם 'טום קאפ' לא העלה הרבה, אבל 'תומאס קאפ' הצליח לי יותר. יש למשל תומס קאפ אחד כאן (צריך לגלול קצת למטה, או להשתמש בפונקציית חיפוש, אבל הוא שם), וזה לא רע, אם כי אם הוא מת ב-1931 בגיל 69 זאת אומרת שהוא נולד ב-1862, והאיש שבתמונה לא נראה כאילו הוא בשנות העשרים שלו (אני מניחה שיכול להיות שהוא לבש את אופנת שנות ה-1880 אחרי שנות ה-1880, אבל כאן כבר נכנסים ליותר מדי ספקולציות). והגעתי גם לרשימה הזו של כל מיני תומאס קאפים אחרים, שבה יש כמה מועמדים סבירים (לפחות שניים מהאנשים האלה הם בוודאות לא ממונטנה, אבל כמובן שכפי שציינתי קודם, רק מפני שהוא הצטלם בבוזמן זה לא אומר בהכרח שהוא משם), אבל לא נראה לי שאני יכולה להגיע מעבר מזה. אז התעלומה היא עדיין תעלומה. ומר קאפ עדיין מגניב מאוד, ואפילו יותר 'מפעם' מכפי שחשדתי בתחילה.